וושינגטון, ביציאה מתחנת רכבת תחתית בבוקר קריר בתחילת שנת 2007. עמד אדם עם הכינור וניגן 6 יצירות של באך במשך כ-45 דקות. במהלך הזמן הזה יותר מ1500 איש עברו לידו, רובם בדרכם לעבודה.
כמעט אף אחד לא עצר לשמוע, כמעט אף אחד לא מחא כפיים וכמעט אף אחד לא שילם טיפ על הנגינה הערבה ששמע.
בסיכום : הכנר המשיך לנגן ללא הפסקה 45 דקות 6 אנשים בלבד עצרו להאזין לו למשך זמן קצר. כ-20 נתנו לו כסף אבל המשיכו ללכת בקצב הנורמלי שלהם. הכנר אסף בסך הכל 32$...
אף אחד לא ידע, שהכנר היה ג'ושוע בל, אחד המוזיקאים הגדולים בעולם. הוא ניגן את אחת היצירות המורכבות ביותר שנכתבו אי פעם, עם כינור ששוויו 3.5 מיליון דולר.
מספר ימים לפני כן, ג'ושוע בל מילא אולם בבוסטון, עבור מחיר ממוצע לכרטיס של יותר 100$ – בתמורה לאותו המופע בדיוק.
ג'ושוע בל ניגן כאדם אנונימי בתחנת הרכבת של וושינגטון, במסגרת ניסוי חברתי שאורגן על ידי הוושינגטון פוסט במהלכו ניסו לבדוק: תפיסה, נקודת מבט, טעם אישי, וסדרי עדיפויות של בני אדם.
ניסוי זה מעלה שאלה מהותית לגבי שגרת חיינו
כמה באמת אנחנו מודעים לפרטים הקטנים
האם אנחנו רואים את כל ההזדמנויות שנקראות אלינו בדרך? ומה אנחנו מפספסים משהו?
אפרת אורן , אימון אישי לחיים
ברחובות, קרית מלאכי ואשקלון
נייד: 0503555585